<h1>רבינו חננאל — פסחים</h1>
<h2>דף כט.</h2>
[פסחים פ"ב ע"א] ת"ר באו לשרפו בחצרותיהן מעצי המערכה אין שומעין להם חיישינן דלמא פיישי מינייהו ומדליקו תחת תבשילו ואתי בהו לידי תקלה. מעצי עצמן לפני הבירה אין שומעין להם שלא לבייש מי שאין לו. אי נמי שמא ישארו לו ויקחם ויחשדוהו הרואים כי עצי הקדש לקח. ואם הם קני וחוורתא כגון קוצים וחריות שאין ראוין למערכה כדתנן בתמיד [כ"ט ע"א] באלו הן רגילין להביא במורביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן, מונעין אותו שלא לבייש את מי שאין לו.
<h2>דף לג.</h2>
[פסחים פ"ב ע"א] תנן התם בתמיד בסוף פ"ה [ל"ג ע"א] ראש המעמד היה מעמיד את הטמאים בשערי מזרח, רב יוסף אמר כדי לביישן רבא אמר מפני החשד שמא יכנס יחשדוהו [שאם יכנס יחשדוהו] כי לעבוד עבודה נכנסו והם טמאים. פי' מפונק לאו בר עבודה הוא, הילכך יכנס שאין שם חשד. ואי גדיל שישורא אין שם ביוש, שהרואה אומר במלאכתו הוא מתעסק.
